הנושא הוא פילוסופי, משום שהוא נוגע בשאלת החרדה הקיומית של כל בן אנוש.
אין ספק שבעידן הגרעיני מרחפת מעל המין האנושי סכנה אמיתית להיכחדות בסבירות גבוהה יותר מאשר קודם לכן.
החתירה המתמדת של מדינות להשגת נשק להשמדה המוני ידוע ומנוטר ע"י ארגוני הביון בכל העולם. קח בחשבון כמה דברים.
1. פקיסטן. לרפובליקה האיסלאמית יש יכולת גרעינית כבר משנות ה70 ומלחמה פעילה אם כי בעצימות נמוכה מול הודו.
עד היום ההרתעה ההדדית מנעה משתי המעצמות לעשות שימוש בנשק זה.
2. איראן. האיום של הגרעין האיראני מוחשי יותר מהאיומים האמורפיים שהזכרת. יכולתה עשויה להבשיל תוך מספר שנים, עליו חולקים "המומחים".
אגב, אירן וטורקיה אינן מדינות ערביות.
3. צפון קוריאה. הגרעין הצפון קוריאני יצר תקדים מסוכן לאופן שבו יכולה מדינה קטנה לשטות בעולם כולו. היא גם הוכיחה (שוב) את תמימותו של המערב בכל הקשור להסכמים עם מדינות טוטאליטריות.
יחד עם זאת, ישנו יסוד סביר להאמין שמעצמות המערב יתערבו כפי שארה"ב הפילה את משטר סאדם חוסיין ב 2003 וכפי שמנעה ישראל את התגרענות סוריה ועיראק בעבר.
דעתי האישית היא שבסופו של דבר העולם החופשי יתעשת ויפעל לפירוק של מדינות העולם מנשק להשמדה המונית.
בכל אופן, האם זריעת התקווה שניתן להשמיד את ישראל באמצעים קונבנציונליים עדיפה על פני החלופה הגרעינית?